פחד מפני אינטימיות רגשית
לכל אדם יש צורך באינטימיות רגשית, אך גם פחד מפניה. האדם אומר לעצמו : "אני רוצה להתקרב, אבל בכל פעם אני נפגע מחדש." אינטימיות רגשית קיימת בין שני אנשים כל זמן שהם יכולים להביע את מחשבותיהם, את רגשותיהם ואת משאלותיהם. כל אחד מהם מרגיש מקובל. בקשר אינטימי מרגיש כל אחד מבני הזוג מוכר ואהוב. הוא חש שאפילו תכונותיו הנוראות ומעשיו הנסתרים ביותר, לא יגרמו לבן הזוג לדחות אותו. אינטימיות פירושה ביטחון, ובאופן פרדוקסלי דווקא אותה תחושת אופטימיות מאפשרת לקחת סיכונים. כשאנו מרגישים מקובלים ובטוחים באמת, אנו מרשים לעצמנו להיות ספונטניים וחופשיים. אנו מעזים לנסות התנסויות חדשות במסגרת הקשר ומחוצה לו. אינטימיות נותנת לנו כוח להסתכן בקושי ובמצוקה. כל אחד חולם על קשר רגשי אינטימי, אך רק מעטים מתנסים בכך באמת. יש בני מזל שזכו לגדול עם הורים שקיבלו אותם לחלוטין. הרוב חווה מידה זו או אחרת של אכזבה ושל דחייה בילדותם. עם כל העצב שבדבר, הורינו הסבו לנו אכזבות רבות. רוב ההורים אינם מבינים עד כמה הילדים פגיעים ורגישים. למשל : ילד מביא פרח להורה והוא מגיב : "אבל זה סתם עשב בר ! " ואז הילד נפגע נורא..... הורים אינם משערים בנפשם איזה כאב יכול לגרום לילד אירוע פעוט כל כך לכאורה.
כילדים אנו פתוחים, אוהבים ומסוגלים טבעית להתקרב. עד שלב מסויים אנו משתפים הכל עם זולתנו. אך אנו גם נפגעים בקלות, חסרי הגנה ורגשניים. כתוצאה מכך מגיעים כולנו לנישואין עם צורכי אינטימיות בלתי ממומשים. פירוש הדבר שמצד אחד אנו מצפים ומקווים לקבל כל מה שלא היה לנו. ומאחר שלא היה לנו, הפנטזיות שלנו בלתי מציאותיות למדיי, הן מבוססות על חלומות ילדות תמימים בדבר אהבה מושלמת. מצד שני, אנו יודעים מראש שנתאכזב. ברור לנו שלא נקבל את מה שאנחנו רוצים וסביר להניח שההיסטוריה תחזור על עצמה. אנו ידעים שניפגע, שתיגרם לנו בושה ואשמה. על סמך ניסיון העבר אנו לא רק חוששים מכך, אלא גם יודעים שזה יקרה שוב. האם ניתן לצפות לטוב מכל ולגרוע מכל בעת ובעונה אחת ? מדוע לא ? מי אמר שעלינו להתייחס בהיגיון למה שנישואין יכולים לתת ? ברוב המקרים אפילו איננו מודעים לציפיות הסותרות הללו. אך התוצאה היא סבך רגשי, המהווה מקור לבעיות לאורך כל חיי הנישואין. ביסודינו אנו פוחדים מאינטימיות, היא מצטיירת לנו בעת ובעונה אחת כמקור כל האושר האפשרי וכמקור כאבינו ואכזבותינו גם יחד. בואו נבחן את האופנים שבהם בא פחד זה לידי ביטוי בנישואין. אחת הדרכים האופייניות שבהן בא הפחד מפני אינטימיות לידי ביטוי היא צבירת פגיעות רגשיות להצדקת הפחד. מאחר שאנו יודעים מראש שנתאכזב, אנו רגישים מאוד לכל פגיעה קלה וערים יתר על המידה לאכזבות אפשריות. זו הדרך שלנו להגן על עצמנו. אך הדבר פועל לרעתנו, בהיותנו קשובים לכל פגיעה אפשרית, אנו נוטים להבחין בכל צל של פגיעה יותר מאשר באירועים חיוביים. תופעת נבואה המגשימה את עצמה מוכרת לכולנו. כשאנו מצפים שמשהו יקרה אנו נוטים להתמקד בו יותר, וכוחה של ערנותנו עוזר להפוך אותו לממשות. כך שמה שאנו מנבאים שיקרה אכן קורה. כשאנו מצפים לפגיעה אנו לא רק קשובים יותר לפגיעות אפשריות, אלא גם לוקחים חלק בהיווצרותן. כשהדבר קורה, אנו מקבלים לכאורה אישור לפחדינו מאינטימיות. אנו חשים שהפחדים מוצדקים ועלולים להתחיל לטפח תלונות ולהבחין בפגיעות קלות עוד יותר. מדוע אנו פוחדים כל כך להיפגע ? אם נחשוב בהיגיון איש לא מת מרגשות פגועים, וכולנו עברנו אינספור פגיעות מהאנשים האהובים עלינו ונותרנו בחיים. אחת הסיבות היא חוסר בטחוננו בכך שנוכל לעמוד בזה , הפנטזיה הנסתרת היא שניפגע כל כך עד שלא נדע מה לעשות. אך סיבה נוספת לתגובה הקיצונית הזאת היא שפגיעה מעוררת פחד נטישה. ילד נפגע בחושו דחייה. הילד שהביא פרח להוריו ונפגע, כי הפרח היה באופן סימלי חלק ממנו. ההורה דחה את הפרח ובכך, סימלית, דחה אותו. אצל ילד עלולה כל דחייה לעורר פחדים עזים ופרמיטיביים מפני נטישה : אם היא דוחה אותי אולי אינה אוהבת אותי ? אולי תעזוב אותי ? עולמו של הילד הקטן אינו בטוח ותלוי מאוד באהבתם של האחרים המשמעותיים ובאישורם. לגבי רבים מאיתנו פגיעה = דחייה. ודחייה מעוררת את פחדי הנטישה העמוקים והבסיסיים ביותר שלנו. במחקר נמצא שגברים הסובלים מחרדות עזיבה ומפחדי נטישה עמוקים, נוטים במיוחד לנסות מייד להמעיט מן המימד הרגשי בשעת ריב. ואילו הגברים שסבלו פחות מפחדי נטישה, היו מסוגלים יותר להתמודד עם עימותים במישור הרגשי. אז איך מתמודדים עם פחד מאינטימיות ? כדי להגיע לאינטימיות עלינו לעמוד פנים אל פנים מול הפחד שלנו מפגיעה. כמוכן עלינו לבחון כיצד אנו מגיבים לפגיעה וכיצד אנו מנסים להתגונן מפניה. דיון ברגשות הפגועים וסליחה בסוף הדיון הן דרכי התמודדות יעילות. מה ניתן לעשות בקשר לפגיעה ? אין דרך להתגבר כליל על הפחד מאינטימיות כי פחד הוא תגובה אנושית מולדת לאיום. לא זו בלבד שתמיד יקנן בנו פחד, אלא שהוא צפוי אף להחריף במסגרת הנישואין עם השתפרם ! מדוע ? כי ככל שאנו לוקחים יותר סיכונים בחיינו, יש לנו יותר ממה לפחוד. לו הייתי נשארת בבית ולא עושה דבר כל היום, הייתי אולי משתעממת אך לא היה לי ממה לפחוד. ככל שאני מעזה לעשות יותר אני מסתכנת בכישלון או בפגיעה מכל סוג שהוא. מבחינה זו משקפים נישואין את החיים, ככל שאני פתוחה יותר, אני מסתכנת יותר בחשיפת עצמי בפני בן זוגי, אני מראה כמה אני זקוקה לו ואני מועדת יותר לדחייה, לכישלון או לכל פגיעה אחרת. כשאנו נותנים לעצמנו להתקשר לבן הזוג ולהיות תלויים בו, אנו נותנים לו כוח עלינו, כוח לגרום לנו אושר, אך גם כוח לפגוע בנו. השלב הבא בהתמודדות עם פחד מאינטימיות, הוא להרשות לעצמינו לחוש פחד. למרבה הפלא, ברגע שהודינו בפחד, התחלנו להתמודד בצורה חיובית עם הבעייה. רוב הנזק שנגרם ע"י הפחד הוא בפחד מפני הפחד, ולא בפחד עצמו. הפחד עצמו הוא רק מה שהוא – פחד. בתגובת יתר לפחד אנו מסלימים את רגשותינו ויוצרים מצב שבו נצטרך לעשות משהו כדי לחסום כל רגש שהוא. בקשר זוגי שבו חיים במצב של פגיעות, סביר שמפעם לפעם ינצל אחד מהצדדים את נקודות התורפה של השני כדי לפגוע בו. מדוע ? מפני שהתקפה היא אחת הדרכים האינסטנקטיביות שיש לאדם להגן על עצמו. בניית קשר אינטימי מחייבת אווירה של ביטחון. שני הצדדים חייבים להיות חופשיים, יחסית, מפחד ההיפגעות, ולא להיות עסוקים בהגנותיהם. אווירה בטוחה אינה כזאת שאיש אינו נפגע בה ! זאת אווירה שבה יש כללים של מה אומרים ומה לא. כמו כן, מישגים הם צפויים, מטופלים ונסלחים בסופו של דבר. צריכים להיות מסוגלים גם לסלוח לבן הזוג על טעויות שעשה ושפגעו בנו. כך שגמישות מחשבתית נדרשת כאן והיא תעזור להתמודד ביעילות עם הפחד מפני אינטימיות רגשית.
עדי, בעלת תואר בעבודה סוציאלית ומזה 25 שנה עוסקת במתן ייעוץ אישי וארגוני
050-7228485
